

גרסה משלי לחדר בחדרים האחוריים (לא הסרט, הויקי)
זה יצא מהר יותר משציפיתי
לשמר חיים זה כיף
התמונה של הצנצנות הקטנות זו עבודה שלי מהיום, הזה עם בקבוק השמן הענקי הצהןב זה מכיתה ב והאחרון זה מוכן שקניתי לפני שנים בודדות.
כולם משומרים בשמן.
נחשו מהו הציור החדש ומה הישן! (ציירתי כמה ציורים ישנים שלי מחדש)
אולי זה קל ואולי זה קשה, נחיה ונראה.
[קראו גוף] רק עכשיו קלטתי משהו לגבי משפחת אדמס 2019 (סרט מונפש)
כל בני המשפחה (תמונה 1) הם נראים טוב בהרבה בסטייל של הסרט מאשר כל "האנשים הרגילים" בסרט (ראו תמונה 2, עם ונדסדיי מול פרקר הילדה הרגילה).
בהתחלה חשבתי כמו כולם שזה פשוט אי יכולת לעצב דמויות בתלת ממד, אבל במבט קרוב יותר אחרי צפייה שוב בסרט, אני משערת שזה היה ממש בכוונה.
כי אותו הסטודיו עשה את הסרט מרמדיוק (ראו תמונה 3) והאנשים שם נורמליים יחסית וגם מצויירים (אפילו קצת מתחת לממוצע).
זה דווקא מעניין שבמשפחת אדמס 2019 דווקא השקיעו בפרט ההוא כי זה תורם לסרט באופן קצת מעוות עם המסר הממוצע של "קבל את האחר", אף על פי שהעלילה עם טעם כמו מים וכל כך בנאלית, יחסית לסרטי משפחת אדמס אחרים במיוחד.
ארחיב שמה שאני רואה כאן עם העיצובים זו השקעה שהרוב לא שמו לב אליה כי באמצעות כיעור האנשים הרגילים זה מראה שהם לא כאלו שונים ממשפחת אדמס עצמה (ואף מגעילים יותר בהתנהגותם לפעמים, במיוחד מרגו ביחס אליהם).
אולי אני טועה, רוב הסיכויים שכן, אבל עדיין, למה לא לחשוב ככה?
הייתי אמורה לצייר קוראסון אבל אני לא יכולה לשים את האצבע על מה קרה
נו טוב, מקווה שזה אכיל לפחות.
שעון דיגיטלי פעיל עם זרועות שבורות כשעון קיר
בכוונה זה על מגנטים כדי שיהיה אפשר להחליף את הסוללה בקלות רבה כמו במקור.
כשההורים גזענים אז מציירים בדואית
זה סוג של הבעה רגשית והתמודדות מול עד כמה ההורים שלי גזענים לפעמים שזה כואב. אם מישהו רוצה עוד הסבר אגיד להם. זה למה הכותרת ככה ולא אחרת.
​
לאלו שמבינים יותר, אשמח לדעת איך יצא לי.
ציור עם בדיחה שרק אני מבינה: כן זו דמות שלי כאוגית משרק
מה דעתכם? שמה אגב גבריאלה.