r/israel_bm

*טריגר* *מוות* לא יודע, אני צריך לפרוק את זה כי זה יושב עלי כבר מאתמול. אני עובד בתקשורת ובמסגרת העבודה שלי הייתי צריך לראיין אתמול מישהו שבן הזוג שלו נפטר בסוף שבוע שעבר מסרטן אחרי התמודדות של כמה שנים.

אני לא חדש בתפקיד ורגיל להיות מושקע רגשית באנשים שאני מראיין אבל נדיר שדברים נכנסים לי עד כדי כך ללב. באיזשהו שלב בשיחה הגענו לרגע עצמו של הפטירה והוא נכנס לפרטים והרגשתי איך הלב שלי פשוט נשבר. הוא התחיל לבכות, אני התחלתי לבכות ותוך כדי ניסיתי להישמע רגיל וקורקטי ומקצועי ופשוט לא יכולתי. זה היה קשוח ממש. הקול שלי נשבר ולרגע אחד שנינו בכינו שם. שני אנשים זרים שלא מכירים אחד את השני בוכים ביחד. זה לא משהו שלרוב קורה לי.

אחרי שהשיחה הסתיימה זה פשוט הלך איתי אחר כך למשך כל הערב. ובכלל חשבתי על כל הדבר הגדול הזה של מוות. איך יש לנו מנגנון כזה שנועד להדחיק את הדבר הזה ואת הידיעה המוחלטת שפשוט יום אחד זה גם יגיע אלינו ונתקפתי פשוט פחד משתק. דמיינתי את כל זה אבל הפעם את עצמי עובר את זה. ומישהו שקרוב אלי צופה בי נושם את הנשימות האחרונות שלי ורואה אותי במצב הזה. לא הצלחתי להירדם אחר כך.

היום עבדתי על הכתבה אז כמובן ששוב זה ליווה אותי ומצאתי את עצמי פשוט דומע בבית קפה בחו״ל ומזל שאני לא בארץ כי ככה לא היה איכפת לי. סורי על הפוסט הכבד. רציתי להוריד את זה ממני

אגד שלחו לי מכתב איומים עם תביעה, שבו גם כתבו את השם שלי לא נכון בטענה שקרית כי לא שילמתי קנס של 100 ש"ח ואם לא אשלם הם יחייבו אותי בעוד ועוד כסף.

הייתה לי פעם אחת בעיה שלמרות שתיקפתי היו פקחים שטענו שלא והם שאלו ממני פרטים ואמרו שאקבל קנס של 100 ש"ח, מה שלא קרה אבל עכשיו קיבלתי את זה באיחור של כמה חודשים.

איך אני מטפלת בזה? למה שאגד יקדישו את הזמן שלהם להגיש נגדי תביעה ולדרוש עוד ועוד פיצויים? למה הם golddiggers נכים?

כל הילדות שלי ההורים שלי ניקו לי את האוזניים עם מקל אבל הבנתי שזה לא טוב לאוזניים , אז מעניין אותי איך אנשים אחרים מנקים את האוזניים שלהם

מה יש לבנות עם הגודל של הזין? כאילו בואו אנטומית רוב העצבים זה בחלק הקדמי של הפות.... מה הצורך ביותר מלא יודע 7 סנטימטרים? אפילו פחות... למה צריך פאקינג 20 סנטימטרים? לאן זה נכנס למען השם? מה אתן פתחתן מחסן לטילי שיוט בתוך הגוף שלכן ואתן מחפשות מי יכול למלא אותו?

כולל הכל: שכירות, אוכל, יציאות וכו'

אשמח שתפרטו

שאלה ראשונה והכי קריטית, מחשב או אייפד? אני מניחה שזה רלוונטי לכל תואר אבל אני מתחילה תואר בהנדסה
קצת קשה לי לכתוב פיזית עם עט אבל אני חןשבת שלכתוב סימונים מתמטיים במחשב זה יותר סיפור(האם בכלל מלמדים את זה?)

בנושא התנהלות שוטפת בקמפוס, איך אתם מסתדרים מבחינת אוכל בימים ארוכים?
יש עוד דברים שאני צריכה/כדאי לדעת? משהו שאם הייתם מתחילים עכשיו הייתם רוצים שיגידו לכם או יכינו אתכם מראש?

אני לא מאלה שמפרסמים הרבה, אבל רציתי לשתף אתכם במשהו שאני עובד עליו כבר תקופה ארוכה.

אני מפתח עצמאי, ובשנים האחרונות אני יושב מול הלפטופ ומנסה לבנות כלים שפשוט פותרים בעיות אמיתיות שנתקלתי בהן בעצמי או שראיתי אצל אנשים סביבי.

בלי חברות ענק מאחוריי ובלי תקציבי שיווק מטורפים – רק אני והקוד.

הפרויקט הראשון שלי הוא Drivory – אפליקציה שנולדה מתוך הקהילה של הנהגים החשמליים בארץ.

ניסיתי לייצר מקום אחד שעושה סדר בהכל: ממפת מטענים אמינה בזמן אמת, דרך צ'אט בין נהגים ועד מעקב צמוד אחרי הוצאות הטעינה והחיסכון של הרכב.

הפרויקט השני, שנולד מתוך כאב הראש של הבקרים בבית, הוא LunchBoxy (אפשר למצוא ב-lunchboxy.org). כאבא, נמאס לי מהוויכוחים של הבוקר ומהשאלות של "מה יש בסנדוויץ'?" או "מה צריך להביא היום לגן?".

בניתי מערכת קטנה שמאפשרת לילדים לבצע את הבחירות בעצמם, ומסנכרנת להורים את כל הלו"ז והציוד היומי כדי שאף אחד לא ישכח כלום בלחץ של 7 בבוקר.אני משקיע המון שעות בתחזוקה, בעדכונים ובתיקון באגים כדי שהכל יעבוד חלק בשבילכם, והכלים האלה זמינים לחלוטין ובחינם בחנויות (לאייפון ולאנדרואיד).

מכיוון שאין לי משרד יחסי ציבור שידחוף את זה, החשיפה של האפליקציות האלה תלויה לחלוטין בכם – בקהילה. אם יצא לכם להשתמש בהן והן עזרו לכם, אשמח בטירוף אם תוכלו להקדיש דקה, לפרגן בדירוג של 5 כוכבים בחנויות, או פשוט להעביר לחבר עם רכב חשמלי או להורה בקבוצת הווטסאפ של הגן.

זה שווה לי הכל ונותן לי את הדלק להמשיך לפתח. תודה רבה לכולכם! 🙏❤️

חייב לפרוק את זה
נסעתי בצהריים באוטובוס
ועלו חבורה של בנות 16 שפשוט דיברו בכזה קול רם שרציתי לקבור את עצמי
ואז אחת מהם התחילה לספר סיפור על איך היא והאקס נפרדו
ושמתי אוזניות כי לא רציתי כאב ראש
והמשכתי לשמוע אותה
אז עברתי לייד הנהג, הכי רחוק מהן ובכל זאת המשכתי לשמוע אותן עם האוזניות!!!
אני תוהה מה גורם לכזה חוסר תרבות חוסר בחינוך וחוסר במודעות עצמית של אנשים או שפשוט היא כן מודעת וזה עניין של טיפש-עשרה
אבל למה כל האוטובוס חייב להקשיב לשטויות האלה
זה הציף אותי לגמרי כל הסיפור הזה
וזה גם לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה ואני נוסע באוטובוס בממוצע פעם-פעמיים בשבוע
אבל ראבק זה יכול גם לסכן את הנהג הדברים האלה, לגרום לו לעשות תאונה וכאלה
למה זה קורה מישהו מוכן להסביר לי ?
ומה אפשר לעשות בשביל שזה לא יקרה
או שזה פשוט תוצאה של חוסר תרבות רציני שיש במדינה שמטפטף לכל מקום
או שזה קיץ ואנשים עצבניים כי חם
אני חייב לפרוק את זה כי המקרה הזה הגיע אליי והביא לי קריזה
ונכון אפשר כמובן להעיר אבל אני לא עושה את זה אלא אם כן זה מצב שאני לא רואה ברירה אחרת
ככה סתם לא היה לי כח להיכנס לדיון איתם פשוט רציתי שהרעש ייעלם לא היה לי כח להתמודד עם זה

משמשים בהן ללקוח הבא או זורקים אותן?